ביקור ממוצע באזור המונומנטלי לוקח כשעתיים עד שלוש שעות. זמן זה כולל צילומים ברחבי הפארק, ישיבה על הספסל המפורסם ליהנות מהנוף, וסיור באולם העמודים ובשבילי הגנים. אם תרצו להאריך את השהות ולבקר גם בבית המוזיאון של גאודי או לעשות פיקניק באזורים הציבוריים החופשיים, כדאי להקצות כארבע שעות. לביקור מעמיק עם סיור מודרך, הזמינו שלוש שעות לפחות.

הכרטיס הבסיסי כולל גישה לאזור המונומנטלי המרכזי שבו נמצאים הספסל המפותל המפורסם, המדרגות עם הלטאה הצבעונית, אולם העמודים המרשים, המרפסת המרכזית עם נוף פנורמי על ברצלונה, והשבילים המעוצבים. שאר הפארק פתוח לציבור בחינם וניתן לטייל בו כרצונכם. כרטיסים משודרגים כוללים סיור מודרך עם מדריך דובר אנגלית או כניסה לבית המוזיאון של גאודי שבו הוא התגורר.

מומלץ מאוד להזמין כרטיסים מראש, במיוחד בעונת התיירות העמוסה בין אפריל לאוקטובר ובסופי שבוע לאורך כל השנה. הנהלת הפארק מגבילה את מספר המבקרים המותרים בכל חצי שעה כדי לשמור על איכות החוויה ולמנוע צפיפות יתר. בלי הזמנה מראש, סביר שלא תמצאו מקומות פנויים או שתצטרכו להמתין שעות רבות. הזמנה מקוונת מבטיחה את השעה המועדפת עליכם ומאפשרת כניסה מהירה ללא המתנה בתור.

הפארק מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים מעל גיל חמש שנים. הילדים נהנים מהצבעים, הפסלים והאווירה הקסומה של המקום. עם זאת, חשוב לדעת שיש הרבה מדרגות ועליות תלולות, כך שעגלות תינוק לא נוחות במיוחד. כדאי לשמור על ילדים קטנים בתשומת לב מיוחדת ליד קירות נמוכים ובמדרגות. ילדים עד גיל שש נכנסים חינם, וישנן הנחות לילדים מגיל שבע עד אחת עשרה. הביקור יכול להיות חינוכי ומהנה עם הסברים על גאודי והטבע.

ניתן להגיע בקלות בתחבורה ציבורית. באמצעות מטרו קו L3 (הירוק) רדו בתחנת Vallcarca או Lesseps, ומשם כרבע שעה הליכה במעלה הגבעה. מתחנת Vallcarca יש מדרגות נעות שמקלות על העלייה. חלופת אוטובוס נוחה יותר – קווים 24 ו-92 עוצרים ממש ליד הכניסה הראשית. יש גם שאטל מיוחד בשם Bus Güell שמקשר את הפארק עם תחנת Alfons X. מונית היא נוחה אך יקרה יותר. אם אתם נוסעים באוטובוס תיירים, רוב הקווים עוברים דרך הפארק.

פארק גואל נבנה בין השנים 1900 ל-1914 בהזמנת האיש העסקים אוסבי גואל, שחלם על שכונת מגורים יוקרתית בסגנון הגנים האנגליים. גאודי קיבל חופש יצירה מלא והפך את הפרויקט ליצירת מופת מודרניסטית המשלבת טבע ואדריכלות. הפרויקט נכשל מבחינה מסחרית ורק שתי וילות נבנו מתוך 60 שתוכננו. בשנת 1922, לאחר מותו של גואל, העירייה רכשה את השטח והפכה אותו לפארק ציבורי. הפארק הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסקו ב-1984.